כלכלת ישראל בזינוק חיובי 2014-2015

1326 פעמים

כלכלת ישראל 2015 - לא מה שסיפרו לכם - כל האמת

המאמר הבא נערך ע"י ד"ר גיא בכור לאחר ניתוחים גרפים מקורים ומרתקים שיראו לכם מי היא ישראל באמת
הרשתי לעצמי להדגיש קטעים מסוימים שימחישו בבירור את המגמה החיובית


למאמר המלא ותמונות הגרפים .

 

מאת ד"ר גיא בכור

כמו בכל שנה, זו השנה השמינית, אנו מסתמכים על שנתון המידע של האקונומיסט הבריטי, התנ"ך של המשקיעים בעולם, הנקרא "העולם בשנת 2015".

ובכן, זה הגיע, ומוקדם מן הצפוי: ישראל חצתה החודש את רף ה- 40,000 דולר תוצר לנפש (GDP per Capita), עם 40,620 דולר, דבר שלא חווינו מעולם. בעוד מדינות אירופאיות מרכזיות חצו את הקו הזה לפני כעשור, אך מאז מתבוססות בו, עבורנו זהו מועדון חדש, והישג חדש.

כל אחד מאיתנו יכול לזקוף את קומתו היום, אנו בצמרת המדינות המובילות בעולם במונחי תוצר לנפש, רק 16 מדינות מקדימות אותנו מקרב כל המדינות הנסקרות בשנתון האקונומיסט, שפורסם עכשיו. רוב מדינות האיחוד האירופי נמצאות כבר אחרי ישראל מן הבחינה הזו.

חבל שבתקשורת בישראל מדגישים בעיקר את הלא-חיובי, ולא מדווחים כלל על הצלחות דרמטיות, שכל העולם רואה, אך לא אנחנו.

גם העתיד נראה ורוד על פי העיניים הזרות האלה של האקונומיסט, עם קצב צמיחה גבוה לישראל לשנת 2015: 3.6%, ועם אינפלציה נמוכה של 1.5%. וכך כותב השנתון על ישראל: "בנימין נתניהו, ראש הממשלה, נחלש לאחר העימות של 2014 עם הפלסטינים, אך הוא עדיין בשליטה. הוא אינו פופולארי בעולם בגלל עמדת ישראל הקשוחה, ובנוסף הוא איבד תמיכה מבית, מעמיתים ניציים. דבר זה יעודד מחוות מצידו כלפיהם כמו למשל התנחלויות חדשות ועמדה בלתי מתפשרת מול חמאס. התיקון הרך של הכלכלה יסתיים (כלומר – הקושי הכלכלי הרך – ג.ב.), ובכך יתמכו הפקת גז עולה ותנאים בינלאומיים משופרים יותר".הגז, הכוונה למאגר תמר, שמספק את מרבית צריכת החשמל שלנו, וכבר מתחיל למכור בעולם, דבר שלא היה צפוי, שכן המאגר גדול מכפי שחשבו תחילה, וכמובן ב- 2017 יתחיל הכסף הגדול מיצוא מאגר הגז לוויתן.

בנוגע לשווקים המתרחבים שלנו הכוונה למדינות אסייתיות, שעד היום התרחקו מישראל כמו , סין וקוריאה. הסיבה היא ירידת כוח הכפייה של הנפט הערבי, והרצון להתחבר למדינת הסטארט-אפ, שכן החדשנות שלנו מושכת רבים.

ישראל היא גם יצואן ביטחון ענק, הראשון מבחינת הודו, למשל.

ארצות הברית מתחילה לזנק בנתונים הכלכליים שלה בשל הפקת הנפט והגז שלה כפצלי נפט וגז, ואם ארצות הברית עולה, גם ישראל צפויה לעלות עוד יחד איתה, שכן אנו שותפי סחר חשובים.

כיום מפיקה ארצות הברית 11 מליון חביות נפט ביום, אותה כמות כמו סעודיה, ובשנת 2015 תפיק ארצות הברית 12 מליון, ובכך תהפוך ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם.

האקונומיסט יוצא מגדרו לתאר את הכלכלה שלנו, בניגוד לחמיצות ואפילו העוינות של התקשורת בישראל. וכך הוא כותב עוד, במהדורה השנתית החדשה: "מאז שהצטרפה ל OECD בשנת 2010, ישראל מציגה בהרבה תחומים ביצועים טובים יותר מאשר מועדון המדינות העשירות הזה. התוצר לנפש השיג את איטליה בשנת 2013. לאחר שנים של השענות על סיוע זר, לישראל יש מאזן סחר בריא, וכן מאגר של כ- 80 מליארד דולר, בהשקעות בעולם. תלות אנרגטית גם היא דבר ששייך כבר לעבר: ישראל היתה זריזה לנצל את שפע מאגרי הגז הימיים שלה. הגז הישראלי כבר מפעיל את רוב אספקת החשמל הפנימית. מעגל קסמים חיובי (Virtuous circle) של אוניברסיטאות ברמה גבוהה, תמיכה ממשלתית חזקה ויזמים דינאמיים, מחולל חדשנות נמשכת, והצלחה בסקטור ההי-טק, שבאה לידי ביטוי, בין הייתר, בהחלטת אינטל העולמית להרחיב את הייצור שלה בישראל, שהוא כבר חזק, בעוד מפעל שבבים בשווי 6 מליארד דולר.

יש עוד הצלחות במזרח התיכון (הקודר), אך פחות דרמטיות".בגרף הראשון שהכנו במיוחד עבורכם רואים את הקפיצה הנחשולית הישראלית בשנתיים האחרונות, לאחר התבוססות של שנים בנתוני תוצר לנפש בינוניים. בגרף רואים עם זאת שתי ירידות: האחת בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, והשנייה בעקבות "המחאה החברתית", שהרחיקה מאיתנו משקיעים לזמן מה, לאחר שפחדו מחוסר יציבות.

הגרף מראה כיצד ממחצית הנתון של מדינות אירופה המובילות הצטרפנו למועדון שלהן כיום, וזהו הישג עצום: מ- 15,000 דולר תוצר ל- 40,000.

באשר למדינות האירופיות המובילות, זו שנה טובה, אך לא טובה מאוד. המדינות מתחילות לחזור לנתונים שלהן עצמן לפני שבע שנים. גרמניה ובריטניה מציגות נתונים טובים, אך העתיד אינו נראה מבטיח לשתיהן. צרפת מתקשה להישאר במועדון הזה, למרות העלייה הקלה בתוצר שלה לנפש (0.8%). אם נביט בגרפים מלפני כמה שנים באתר, נראה שצרפת הוליכה את אירופה עד לפני כמה שנים, וכיום היא מדדה אחרי גרמניה ובריטניה.

לנו יש סיכוי לחצות את קו ה- 50,000 דולר בעוד כמה שנים, ובכך להיהפך לאחת המדינות העשירות בעולם הן בשל שוק תעשיות העילית שממשיך להתפתח, הן בשל הגז, והן בשל תשתית הדרכים והרכבות שעוברת אצלנושידרוג דרמטי, ואשר את הפירות שלה נתחיל לקטוף כבר ב- 2016, למשל עם מסילת העמק, שאמורה להעביר סחר (תמורת אגרות עתק לקופת המדינה) מירדן ומעיראק לנמל חיפה. בעבר הסחורות מעיראק ומהמפרץ היו זורמות לאירופה דרך סוריה וטורקיה, אך סוריה מתה, ולכן נמל חיפה יהיה תחליף מצוין. הוא כבר תחליף, כאשר כל יום עשרות משאיות חוצות מירדן לחיפה, ורוב הסחורה הזו מגיעה מעיראק.

עוד כמה נתונים מן המוליכות באירופה: אוסטריה עם 49,870 דולר, בלגיה עם 47,810, פינלנד עם 49,920, או הולנד עם 50,870. אך בולגריה עם 7,630, צ'כיה עם 17,940, פולין עם 14,450, רומניה עם 9,180, או אוקראינה עם 2,430 דולרים תוצר לנפש בשנה.

אם נעבור לגרף השני שהכנו, על סמך נתוני 13 השנים האחרונות: כאן ישראל היא כבר מובילה, אל מול מדינות גדולות וחשובות של האיחוד האירופי.

איטליה שפעם אחת חצתה את רף ה- 40,000 (ועדיין פחות מהנתון הישראלי של השנה) לא מסוגלת לחזור למיצוב הקודם שלה, לאחר המשבר הכלכלי העולמי. היא גם בקושי צומחת, וזה אמור להדאיג את האיטלקים.

זו הסיבה מדוע ממשלת השמאל-מרכז של רנצי תומכת בישראל, משום שהם רוצים גם מעט מהחדשנות שלנו וגם עזרה בתחום האנרגיה, כאשר נחל למכור בעוד שנתיים.קשה לומר על יוון שהיא מתאוששת, והגרף שלה מעט עולה, לאחר חבילת חילוץ אדירה של גרמניה, אך יש מקום לאופטימיות. גם יוון היא מדינה שמתקרבת פוליטית לישראל, בשל הגז שלנו.

ספרד אינה מתאוששת, אך היא לפחות אינה צונחת כמו בעבר. היחידה שעברה מן המחנה הדרומי הזה של אירופה אל המחנה של צפון אירופה היא ישראל. היכולת שלנו להגיע לברית עם חלק מן המדינות הדרומיות האלה היא צורך של שני הצדדים.

 מעניין להשוות את קצב הצמיחה השנתי בישראל לעומת הענקית ארצות הברית. בארצות הברית הצמיחה בפועל כל הזמן יורדת מאז 2004, עם שיא של צמיחה שלילית בגובה 0.2% לאחר המשבר הכלכלי העולמי, שנראה בגרף הזה בבירור. הכלכלה אינה מצליחה להתרומם, והיא שוב נופלת ב- 2012. אלא שמכאן מתחילה עליית פצלי הנפט והגז, כאשר ארצות הברית הופכת למעצמת אנרגיה. המגמה הזו התחילה למרות אובמה, שהתנגד לטכנולוגיה שהיא כולה מגיעה מן הסקטור הפרטי במדינה, והמגמה עוד תתעצם. אצלנו רואים את ההשפעה המיידית וארוכת הטווח של ההתקוממות השניה, אם כי זו ירידה מינורית לעומת הירידה האמריקנית כמה שנים לאחר מכן. עם סוף ההתקוממות ב- 2004 מתחיל התיקון כלפי מעלה, ושוב ירידה עם המשבר הכלכלי העולמי. המחאה החברתית הוריד האת קצב הצמיחה, אך הוא שב לעלות בעקביות, והאקונומיסט צופה שהמגמה הזו תגבר, בשל יצוא טוב, שווקים מתרחבים, וכמובן תוספת הגז שתגבר משנה לשנה, ומגמת תיגבור הצמיחה בשל הגז צפויה לפחות 30 שנים.


למרות השחורות וההפחדות בתקשורת בישראל, המצב הכלכלי שלנו נראה טוב מאוד. במאמר השנה שעברה ביקשתי מכולנו להתאמץ קצת יותר, ולחצות את רף ה- 40,000 דולר. חצינו אותו יפה. הרף החדש לשנים הקרובות: 50,000. זה אפשרי, אם נשתדל.


קרדיט לד"ר גיא בכור ומקור המאמר ותמונות הגרפים

בגרף השלישי אנו רואים את ישראל מול מדינות המזרח התיכון, ואין כבר מכנה משותף בין ישראל לאיזור. מצרים בתחתית. זוהי מדינה של 85 מליון איש, נרקבת מטרור בלתי נפסק וחוסר ברפורמות מבניות. למעשה זה שלושים שנים לא נראו רפורמות במדינה, והתוצאה קשה, אם כי הצמיחה שלה היא טובה, של 3.3%. האינפלציה הרשמית עומדת על 10.2% ועם מאזן תקציבי שלילי, המעיד על המשבר: 10.5 אחוז (לעומת מאזן תקציבי שלילי של 3 אחוזים בישראל, או 2.5% בארצות הברית). אז ממה חיה מצרים? מתמיכה כספית של סעודיה (לפחות 10 מליארד דולר בשנה) ומהכנסות מאזרחים מצרים שהיגרו, ושולחים חלק מן המשכורת אחורה. ההגירה ממצרים לאירופה עולה כל הזמן, ככל שהמשבר הכלכלי במזרח התיכון גובר, בעיקר דרך הים מנמלים כמו דומיאט ואחרים. אנו גם רואים כיצד מצרים בתקופת מובארק זינקה מכ- 1,000 דולר לנפש לכ- 3,000 דולר, ומאז היא מדשדשת באיזור הזה.גם ירדן מדשדשת כבר חמש שנים במקום. אין לה מנופי צמיחה משמעותיים, וככל שהתרחקה מישראל, כך הסיכוי שלה לצמוח יורד. בנוסף מוכה הממלכה בכמליון וחצי פליטים מסוריה, ועוד מאות אלפים בעיראק, ומצבה נראה מדאיג. גם האקונומיסט שותף להערכה הזו, וכך הוא כותב על ירדן: "המלך עבדאללה השני נזהר מן הכוחות החברתיים שהציתו את "האביב הערבי" במקומות אחרים, בתערובת של הבטחה לרפורמות ושלטון מדינה אפקטיבי, שנעזר בצבא נאמון. אך הרפורמות לא בוצעו, והתנגדות פוליטית, מחאות רחוב ואולי אף גרוע יותר יכול להתפרץ, כאשר התקוממות 'המדינה האסלאמית' במדינות השכנות סוריה ועיראק מעודדת את הסכנות. גם איראן תקועה שם למטה, למרות הפוטנציאל העצום של מדינה זו, בת ה- 79.5 מליון תושבים. עם קצב צמיחה של 2%, תוצר לנפש של 6,070 ואינפלציה של 15.5% ההתקדמות איטית. הסיבה היא לא רק הסנקציות, אלא רמת השחיתות, הנוכלות, השוחד, בריחת המוחות המואצת, והרקב בצמרת המדינה. הצמיחה הזעירה התרחשה הודות להקלה מסוימת בתחום האנרגיה, אך מחירי הנפט היורדים הם אסון נוסף על המדינה, שלא תשחזר את מעמדה באופ"ק, שכן היצוא לסין נתפס כבר בידי רוסיה ומדינות ערביות נוספות. כמו שאנו יודעים, אין עסקה בנוגע לגרעין, ומצב כזה של אין-עיסקה יכול להימשך עוד שנים, תוך פיקוח, לפי הסכם הביניים.לבנון יורדת ונובלת לנגד העיניים. היא כבר הגיעה בעבר לשיא מבחינתה של 11,000 דולר לנפש, אך כל שנה היא יורדת, והשנה היא עומדת על 9,660 דולר. מדוע? משום שעשירי המפרץ כבר מזמן אינם מפקידים שם את הכסף השחור שלהם, אלא באירופה ובארצות הברית.

המדינה איבדה את מעמדה כשלוחה אירופית במזרח התיכון, זאת בנוסף למלחמה הגולשת מסוריה, ומעיקה על המדינה ועל כלכלתה. אין אפשרותך לבחור נשיא בשל הניטרול העדתי, הממשלה אינה מתפקדת, ואפילו קידוחי הגז המתוכננים מתנהלים בקצב לבנוני. האליטה ממשיכה להגר מן המדינה בהמוניה, בעיקר הנוצרים, או מי שנותר מהם, אך גם כוחות מובילים סונים ושיעים. זוהי מדינה נובלת, שעתידה מאחוריה בגלל סוריה ועיראק.היחידה הצומחת יפה היא סעודיה, רק בשל הנפט שלה, עם תוצר לנפש של 26,510, והנתון עולה כל שנה. ויחד עם זאת יש הרבה מאוד דאגות בממלכה. המלך עבדאללה, סמל היציבות, הוא בן 90, ולא ברור איך יימשך השלטון אחריו (המאמר נכתב בנובמבר 2014 - ג.ב.). בנוסף, מחירי הנפט הצונחים וכניסת יצואני אנרגיה חדשים (ודמוקרטיים) כמו ארצות הברית, קנדה, מקסיקו וישראל, מפחיתה מיכולת בית המלוכה לשחד את המתנגדים מבית. איראן מאיימת, דאעש מאיים, והעתיד נראה קודר, שכן בלי כסף הנפט המדינה באיום קיומי. הסעודים נזכרו עכשיו לגוון את ההכנסות שלהם, שכן הם מתחילים לעכל שימי הפטרו דולרים העליזים מסתיימים, אך איך אפשר לגוון תוך שנה או שנתיים? גם קטר בלחץ וגם דובאי. עוד כמה נתוני תמ"ג לנפש שאינם מופיעים בטבלאות שלנו: עיראק עם 8,230, לוב עם 11,180, מרוקו עם 3,250, וסוריה עם 2,050. הרשות הפלסטינית אינה נזכרת, שכן היא אינה מעניינת את המשקיעים.